מילכה לאון MADS, CMA

נמצאת בתנועה מתמדת.

מתמחה בתנועה כדרך חיים, כתפישה וכאמצעי

לאיגוד וארגון גוף-רגש-חשיבה, ביטוי אישי ואומנותי.

מלמדת ומכשירה בשיטת לאבאן רקדנים, שחקנים, מורים לתנועה ומחול,

אנשי חינוך, מטפלי גופ-נפש ופסיכותרפיסטים בארץ ובחו"ל

איך להפוך את הגוף מ"הגוף הנמצא" ל"גוף הנוכח והתומך".

 

 

"המהות של שינוי הוא תנועה והמהות של תנועה הוא שינוי "  אירמגארד בארטנייף

גם אני, כמוכם – נוצרתי מתוך תנועה, גדלתי והתפתחתי דרך תנועה, ומאז שאני זוכרת את עצמי –  תנועה היוותה עבורי צורך, אהבה, מקום מפלט, אתגר, דרך ללמידה והתפתחות, דרך ביטוי, אמצעי לשנות ולהשפיע על עצמי ועל מצב רוחי, זהות אישית, הבית.

שיטת לאבאן, לאבאן ברטנייף, דרך חדשה בתנועה, מילכה לאון

כילדה אהבתי לשחק בחוץ, אהבתי מאד את בריכת המים בקיץ, ואת הדשאים הגדולים בחוץ.  בכיתה א' "השתדלתי" להתנהג כך שהמחנכת בכיתה תצטרך להמליץ לי ללכת לטיפול בתנועה, כיוון שאהבתי כלכך לנוע עם המוסיקה ולבטא את אשר בנפשי. אהבתי לרקוד.

מיד אחר כך נכנסתי לחוגי המחול, ו"נשאבתי" לכל סגנון ריקוד שיכולתי רק להגיע אליו. אהבתי לרקוד, והסקרנות הטבעית שלי גרמה לי להתעניין בכל הארה/הערה או תיקון שניתן בשיעור. בין אם התיקון נגע לי או לא- מיד אימצתי וניסיתי לבדוק אותו גם על עצמי. חקרתי את התנועה, מבלי להבין כלל שזה מה שאני עושה. לימים גיליתי כי מוכנות זו לחקור הינה כוח אדיר, שמאפשר לי לבחון, לבדוק וליישם דרך הגוף. כך מובילה אותי הסקרנות והפתיחות לנסות דברים חדשים, לחפש דרכים חדשות וליצור מתוך הידע החדש "כלי עבודה" חדשים.

לאחר שירותי הצבאי הלכתי ללמוד מחול באקדמיה בירושלים, כשעל מנת להשביע את שתי האהבות הגדולות שלי- תנועה וידע (גם ידע קוגניטיבי- של רעיונות, תפישות, של תנועה, מרכיביה ומשמעותה)– למדתי במקביל באקדמיה למחול בירושלים ובחוג לאנגלית באוניברסיטה העברית. תקופה אינטנסיבית (סכיזופרנית משהו) זו התאפיינה בתנועה בלתי נגמרת בין קמפוס גבעת-רם וקמפוס הר הצופים ובפיצול תמידי בין הגוף ובין המוח.

לאחר שנתיים, בהגיעי לצומת מרובע של בחירות שנדרשו ממני בלימודים, החלטתי שפיצול זה אינו אפשרי יותר מבחינתי- ולכן עזבתי הכל. עזבתי את הלימודים בארץ ונסעתי ללונדון,  כדי ללמוד בקולג' למחול עכשווי  הגדול ביותר באירופה,  מרכז לאבאן  (The Laban Centre) בו מלמדים  את תורתו של רודולף לאבאן ביישום לאומנויות הבמה ולתרפיה. זו היתה כמעט הפעם הראשונה בה נתקלתי בשיטה.

עם נחיתתי במרכז לאבאן, התרחבו ראותי, אופק רחב ידיים נפתח למולי… הגעתי הביתה. סופסוף מצאתי לי בית מקצועי. ליבי, גופי ודעתי מצאו להם מקום בו קיבלו מענה גם יחד.

החמצן הגיע, התחלתי לנשום.

בלונדון נשארתי 8 שנים. לימודי תואר שני  עם התמחות בכוריאוגרפיה, ניתוח תנועה לאבאן וחינוך במחול, שלאחריהם הוזמנתי ללמד במרכז לאבאן ובקולג'ים למשחק (The Central School of Speech and Drama, East 15, QMW). חקירת העומק של התנועה וביטויה הפכה ליומיום שלי, כשלצידה אני מחפשת דרכים חדשות ללמד, לטפח, להעצים ולפתח את האמנ/ית – הרקדנ/ית, הכוריאוגרפ/ית, השחקנ/ית – דרך פיתוח מיומנויות תנועתיות והבנה של הפוטנציאל האדיר הגלום בתנועה.

תוך כדי אלה התוודעתי גם לטכניקות צפייה וניתוח תנועה נוספות ובהיבטים הטיפוליים.

לימדתי קורסים רבים ושונים למגוון רחב של אוכלוסיות, ומכל תלמידי למדתי כה רבות, שאני מוקירה להם תודה עמוקה על כל מה שאני 'יודעת' היום.

כאשר חזרתי ארצה נשאבתי במהירות להוראת מחול – בביה"ס של בת-דור (ז"ל), באקדמיה למחול בירושלים, במגמות מחול בתיכון, ועוד. לימדתי מחול, כוריאוגרפיה, הנחיתי פרויקטים רבים בכוריאוגרפיה ותמיד השתמשתי בבסיס הידע של ניתוח תנועה לאבאן כדי לסייע לתלמידי להבין את אשר הם מנסים לבצע או ליצור, ואת האפשרויות הביצועיות או היצירתיות העומדות בפניהם. שאפתי ואני עדיין שואפת לפתוח לתלמידי את מלוא ה"פָּלֶטָה" של הצבעים, כדי שיוכלו לבחור בצורה מודעת. לא תמיד זה קל, אך עם מספיק סבלנות ותמיכה, זהו תהליך מתגמל מאין כמותו.

בחמש עשרה השנים האחרונות, יותר משקל בעבודתי עבר אל ההיבטים הרגשיים-טיפוליים-אימוניים של התנועה. למדתי הנחיית קבוצות ואימון אישי, כשבכל תחום אני משלבת את הגוף כנושא וסוגיה מלאה בעבודה. חזרתי אל אשר התחלתי עוד בלונדון – עבודה עם תרפיסטים בתנועה ובגוף, כשאני מלמדת ומנחה דרכים לחינוך גופני כמפתח אל הנפש והדעת.

המשכתי להתמחות בשיטת לאבאן-בארטנייף והוסמכתי גם על ידי הארגון האמריקאי LIMS  (קודם היתה לי הסמכה בריטית) כ "מנתחת תנועה בשיטת לאבאן" CMA. כיום אני נמנית עם צוות ההוראה של קורס ההסמכה בשיטה המתקיים בארץ.

אני משתמשת בעקרונות שיטת לאבאן-ברטנייף  על מנת להבין את העולם סביבי, לזהות ולהכיר  את דרכי ההתמודדות שלי ושל אחרים עם המציאות של חיינו, לקרוא בין השורות של המידע הבלתי-מילולי אותו תורמים לנו הגוף והתנועה. הבנה זו משמשת כדי לסייע לעצמי ולאחרים לשכלל, לעדן, להעשיר, ולפעמים אף לשחרר ולשנות דפוסי תנועה. בעזרת השיטה אנו יכולים לגלות את הדפוסים המסייעים לנו ואת אלה "התוקעים" את המערכת, ובעזרת הגוף ניתן לעשות את השינוי מהר ובאופן אפקטיבי.

עבורי מהווה השיטה עוגן גופני-רגשי-מחשבתי בתוך החיים. היא מערכת תפישה והמשגה, היא שפה גופנית ומילולית, היא מקור  של תמיכה.