"הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע." שיר השירים

אביב הגיע, כמעט חלף.

החוץ פורח וגועש, יום של שמש רודף יום של שיטפון. מעיל מתחלף בבגד-ים, וחוזר שוב לסוודר.

החוץ משתנה למול עינינו. שינוי.

אתם אוהבים שינויים?

אתם מייחלים לשינוי שיקרה, או גם מוכנים להשתנות?

האם אתם מוכנים להיות סוכני השינוי של עצמכם. ומה עם הגוף שלכם?

יותר מכל דבר אחר, קרובים אנו אצל עצמנו, אצל גופנו. והגוף מדבר שינוי בכל רגע ורגע בו הוא נושם.

עם כל שאיפה- אויר מבחוץ נכנס לגוף, ובכל נשיפה- אוויר מבפנים עוזב את הגוף.

בכל רגע בחיינו נכנס חמצן לתוך תאי הגוף, ובתוך מספר שניות, הוא משתנה ל CO2, ויוצא מהתא.

שינוי.

חשבו, כמה פשוט יכול  שינוי להיות.

אויר נכנס, ואויר יוצא. חמצן הופך לפחמן דו חמצני.

בכל רגע בחיינו משתנה המוצקות של גופנו עם תהליכי הנשימה וחילוף החומרים ונמצאת בזרימה.

ולא רק הנשימה, כל תנועה שאנו עושים היא שינוי.

כשקמתי מהספה תוך כדי השיחה עם חברי,  שיניתי את עמדתי ביחס לנוכחים ולחפצים בסלון, כמו גם ביחס לשיחה שהתנהלה בינינו.

אותתי שהנושא מוצה, מבחינתי/שהשעה מאוחרת/שאני רוצה להציע לאורחים משהו לשתות/ שפני לדברים אחרים.

תהא הסיבה אשר תהא, התנועה שלי יצרה מטאפורה או ביטוי של שינוי ובו בזמן היא גם היישום שלו.

כשאנו נעים, משתנים מרכיבי תנועה רבים:

צורת הגוף, רמת הגובה, גודל התנועה, מהירות התנועה, חלקי הגוף היוזמים אותה, וגורמים רבים נוספים. אך התנועה אינה רק השינוי של מרכיבים אלה. התנועה היא גם תהליך ההשתנות עצמו.

רודולף לאבאן ואירמגארד בארטנייף, מחלוצי תחום ניתוח התנועה, שהתיאוריות והפרקטיקות שפיתחו השפיעו ועדיין משפיעים על דורות רבים של רקדנים, שחקנים,

מטפלי גוף נפש לסוגיהם הרבים, מורים לתנועה לסוגיה, ורבים נוספים – האמינו כי :

כאשר אנו נעים- אנו משתנים,
השינוי שמתרחש אינו אקראי, אלא תבניתי, ותבניות אלה ניתן ללמוד ולהבין
אנו מכוונים את התנועה אל דברים שהם בעלי ערך עבורנו, ולכן ניתן לגלות את כוונתנו ומטרתנו בדרך שבה אנו נעים.
לכן, הגוף ותנועתו יכולים לספר לנו רבות על המוכנות שלנו להשתנות, ובעיקר, על סגנון ההשתנות שלנו.

בשיטת לאבאן-בארטנייף אנו מתייחסים לארבעה שלבים עיקריים של שינוי, המאפשרים לשינוי אמיתי לא רק לקרות,

אלא גם להיטמע בגופ-נפש. ארבעת השלבים הם: שחרור, מתיחה, בניית דפוסים חדשים וחיזוק.

א. שחרור דרכים ישנות של תנועה שאינן מועילות לי.
ב. מתיחה של עצמנו לכיוון דרכים חדשות
ג. בניית דפוסי תנועה חדשים (re-patterning) מועילים יותר
ד. חיזוק התבניות החדשות באמצעות חיזוק במערך התומך בהן.
ארבעת השלבים יכולים להופיע במקרה של כאב שנדמה לנו גופני גרידא, אך אינו בהכרח רק גופני.

לדוגמא, כאב בצוואר יכול לנבוע משרירי צוואר קצרים מדי עקב דפוס נשימה שטוח מדי והחזקת יתר בחלק העליון של כלוב הצלעות. דפוס זה יכול להיות תוצאה של חינוך בו ננזפנו בגין "תנועתיות יתר", נדרשנו

לשבת בגב זקוף ובשקט, ולהפסיק לזוז. אי לכך, לימדנו עצמנו לנשום בשקט ולנוע כמה שפחות. לאחר זמן, הפסקנו לאפשר לצלעות העליונות ביותר לנוע מעלה-מטה בזמן הנשימה, מה שגרר מתח יתר וקיצור

שרירי הסקאלן, בית חזה הקורס פנימה, צוואר הנוטה קדימה, ואפילו כאבי ראש. על מנת לשחרר את כאב הצוואר נצטרך להתייחס למכלול הגורמים המעורבים בדפוס המכאיב.

כדי לשנות, נצטרך לדעת "מי אני/מה אני", וזאת נוכל לעשות על ידי התבוננות בדרכים בהן אנו מגיבים לעולם סביבנו, ומסתגלים למציאות של חיינו.

רודולף לאבאן זיהה מספר תמות תנועתיות דואליסטיות, הנמצאות על קווי משך בין שני קטבים. הבחירה התנועתית בין הקטבים בכל תמה יוצרת מקצבי תנועה וארגון דינמי.

מקצבים אלה הם מקצבי החיים ומקצבי השינוי שלנו, הבאים לידי ביטוי דרך ה"תנועה" בין שני הקצוות לאורך הרצף. התבוננות במקצבים אלה מאפשרת לנו לזהות את סגנון ההתמודדות האישי שלנו

ואת הקלות או את הקושי בה אנו מתמודדים עם ההשתנות התמידית של החיים. קשיים אלה משתקפים דרך תדירות ושכיחות הופעת כל תמה, הפרופורציות והדגשים שמקבל כל צד בה,

נרחבות הופעת הדפוס בתחומי החיים השונים ומשמעותו עבור כל אחד. ארבע התימות הנפוצות ביותר הן:

א. פנימה—–החוצה
ב. עבודה—-מנוחה
ג. יציבות—–תנועתיות
ד. תפקוד—-אקספרסיביות
האביב איתו התחלתי, למשל, מושך אותנו להתבונן בשינוי דרך התימה של פנימה-החוצה.

הפריחה קוראת לנו לצאת החוצה, להיפתח אל שפע ואל ההשתנות המתפרצת בשלל צבעים וריחות.

היום מתארך, שעות האור הארוכות מזמינות אותנו 'להיחשף' אל העולם. עתה זה בידינו- האם ניענה לקריאה?

לאחר ההתכנסות וההשתבללות פנימה לתוך הבית בחורף – האם נסכים להיפתח?

עד כמה, באיזה קצב, מה גבולות הפתיחה הזו? באיזה אופן השפיע ההסתגרות החורפית גם על דפוסי הרגש והחיברות שלנו, למשל?

על מנת ליצור שינוי, אפילו בהקשר אביבי זה, נצטרך

א. לשחרר את ההרגל הנוכחי, למשל להסתגר בבית עם החזרה מהעבודה בימי החורף, או בסופי השבוע.
ב. למתוח יכולות שהתקצרו, למשל, להתקשר לחבר/ה ולהזמין אותם לצאת איתנו להליכת בוקר/ערב שנמנענו לעשות בימי החורף הקרים. מפגשים אלה יזמנו לנו מן הסתם גם הזדמנויות לחשיפה אישית, לשיתוף בשיח.
ג. לבנות דפוסים חדשים, כגון לצאת מהבית בסופ"ש לטיולים קצרים בטבע.
ד. לחזק את הדרוש חיזוק כדי שהדפוס החדש ייטמע. למשל, לדאוג לארגן את מערכת השעות שלנו כך שנוכל לאפשר לשינוי להתממש.
ואם נחזור אל הדפוס ה"תנועתי גרידא" של כאבי הצוואר ובית החזה הקורס, כבר בשלב הראשון ניתן לראות כי דפוס פנימה/החוצה אינו מאוזן בו

כאשר בית החזה שוקע פנימה ואילו התקשורת עם החוץ קורית באמצעות הצוואר הנשלח החוצה. אם ברצוננו לשנות דפוס זה, עלינו-

א. לשים לב לתופעה ולנסות לאתר מהם הגורמים לכך- ישיבה לא נכונה/ חוסר תמיכה של הנשימה בעמוד השדרה/החזקת יתר בחלק העליון של בית החזה/פחד למתוח עצמנו לכל אורכנו ו'למלא' את המרחב בכל אורכנו/פחד לבטא עצמנו/פחד הרגיש/ שילוב של כל אלה. ראשית, עלינו להיות מודעים ולנסות לשחרר את ההרגל הגופני-רגשי.
ב. למתוח בעדינות את השרירים והיכולות שהתקצרו, כגון שרירי בית החזה (פקטוראליס ושות') ושרירי הצוואר, כך שנאפשר לעצמנו להגדיל את טווח התנועה, לנשום עמוק יותר, לתפוס יותר מקום ואפילו- להרגיש דרך בית החזה הנפתח.
ג. להתחיל לבנות דפוסים חדשים, למשל דרך עבודה מודעת על נשימה נכונה, עבודה על יחסי צוואר-בית חזה, התנסות בתפיסת מקום בעולם וביטוי ברור יותר של עולמנו הרגשי.
ד. לחזק את שרירי הגב העליון וזוקפי הגב על מנת שיוכלו לתמוך בפתיחה שנוצרה בבית החזה ובאורכיות החדשה של עמוד השדרה.
אחת הטעויות הנפוצות שלנו היא המחשבה שנוכל לקצר תהליכים ולקפוץ מיד לשלב האחרון- חיזוק שרירי הגב העליון,

כי אכן ברור שהם אינם חזקים דיים עקב המשיכה המתמשכת החזקה של שרירי בית החזה.

אולם,

אם לא נשחרר תחילה את מה שתפוס, נאריך ונפתח אותו בהדרגה ונשנה את הדפוס הבלתי-מועיל, נמצא עצמנו מנסים לחזק לשווא כנגד דפוס קודם המושרש כבר בגוף. או אז, סיכויינו לשנות- אינם גדולים.

גם לשינוי, כאמור, יש קצב משלו וכמו בטבע, על מנת לאפשר לפרח להיפתח החוצה, עלינו תחילה לשחרר את הכוחות המהדקים את פקעת הניצן פנימה.

צאו אל הטבע, מתחו עצמכם בעדינות החוצה מקונכיות החורף,

התחממו והתאמנו על דרכים חדשות לנוע במרחב שמחוץ לכם וחזקו את שרירי הפתיחה שלכם על ידי חזרה על דרכים אלה.

אביב פורח ונעים