מה אנחנו יכולים ללמוד מחברות ‘עתיקות’ על החינוך של ילדינו ה’עכשוויים’ בעידן ה AI ?!
מחקרים מערביים מראים כי משנת 2010 ישנה עלייה חדה במפלסי החרדה, בגלל המעבר מילדות מבוססת משחק פנים אל פנים אל ילדות מבוססת מסכים, בדידות וחרדה חברתית. אנו רואים ירידה חדה בילדים המשחקים בחוץ, עם אחרים, ובעיקר ירידה במשחק עצמאי לא-מובנה, וחדירה מאד מוקדמת של סמארטפונים ורשתות חברתיות.
באמצע הקיץ המהביל… לא, אתם לא תאמינו
באמצע הקיץ המהביל והטראומטי הזה, איך אפשר להשתמש בכוחות הטבע כדי לייצר פתח קטן לשינוי שיוכל להמשיך ולצמוח?
לסיים את הפעולה (האנטומית) מהצלחת
השלד נע ו”עושה את עבודתו” באופן טבעי. הוא סוחב את משקל הגוף ותומך בו (ובנו) ובאופן עקרוני -אינו מתאמץ. ככל שהוא ‘סוחב’ יותר משקל – מתחזקות העצמות.
השרירים הם אלה המניעים את השלד. כאשר השלד אינו מכוונן ביחס לגרביטציה – אנו מפעילים את השרירים המניעים אותו באופן שאינו מטיב ואז קורות הפציעות ומתחילים הכאבים.
איך מווסתים אמפתיה, ולמה צריך בכלל?
אמפתיה היא היכולת שלנו להבין ולהרגיש את רגשותיו של אדם אחר, כאילו אנו חווים אותם בעצמנו. היא כוללת זיהוי רגשות, הזדהות עם מצבו של הזולת, ולעיתים גם רצון לסייע לו. אמפתיה יכולה להיות רגשית – כאשר אנו חשים את רגשותיו של האחר, או קוגניטיבית – כאשר אנו מבינים את נקודת מבטו מבלי בהכרח להרגיש את אותם רגשות. היא ממלאת תפקיד מרכזי ביצירת קשרים בין-אישיים, בטיפול פסיכולוגי, ובחברה בכלל.
מגיפת הילדות החמורה ביותר
“אנו חיים בעולם ובתקופה של סתירה עצומה. מצד אחד, אנו חווים התקדמות טכנולוגית ללא תקדים. כל המידע של העולם נמצא הלכה למעשה בקצות אצבעותינו… עם זאת, בו-זמנית אנו חווים עליה מדאיגה במספר הילדים אשר אינם יכולים לתפקד באופן מלא בעולם כיוון שהמוח שלהם אינו מתפקד באופן מלא … כיום יש כ- 16 מיליון ילדים המאובחנים עם קשיים חומרים בריכוז, בהתנהגות ובלמידה. בכל יום אלפים נוספים מאובחנים עם ADHD, אוטיזם, אספרגר, דיסלקציה, תסמונת טורט, OCD או מצבים מפחידים אחרים אשר מאשרים שמשהו אינו תקין במוח.”
שכבות
כמו הנוף, גם הגוף עשוי שכבות העוטפות זו את זו. הגוף, הנושא עימו ומספר את השכבות הגיאולוגיות הפרטיות, הלאומיות והאוניברסליות. התנועה המגלה לעין המתבוננ.ת את ההיסטוריה, את המתהווה ברגע זה, ואולי מרמזת גם על העתיד.
ובליבת הגוף והתנועה, שכבת תחילת התנועה הראשונית, שהניעה אותנו עוד לפני שידענו שנוכל יום אחד ‘לרצות’ או ‘לבחור’ תנועה – הרפלקסים הראשוניים, ה’פרימיטיביים’.
על אינסטינקטים, רפלקסים, פלונטרים ומה שביניהם
אינסטינקט הוא התנהגות מולדת ומורכבת המתרחשת באופן אוטומטי וללא צורך בלמידה. אינסטינקט כולל סדרת פעולות שמטרתן הישרדות או השגת מטרה מסוימת.
אינסטינקטים אנושיים הם התנהגויות מולדות ואוטומטיות המתרחשות אצל בני אדם בתגובה לגירויים מסוימים, כגון סכנות בסביבתם, ובסיטואציות של חיברות וכדומה. האינסטינקטים תורמים ליכולות ההישרדות שלנו ומאפשרים לנו להגיב במהירות במצבים שונים. רפלקסים הם תגובות אוטומטיות לגירוי ספציפי.
לאן נעה התקווה שלכם?
הפיזיולוגיה שלנו הונדסה לתגמל אותנו על תנועה. אבל מדוע הביולוגיה האנושית מכווננת וממוקדת כל כך לעודד אותנו להיות אקטיביים? ברמה הבסיסית ביותר, התגמול עבור תנועה היא האופן בו המוח מעודד אותנו להשתתף בחיים. כאשר אנו מוכנים לנוע, השרירים שלנו נותנים לנו תקווה. אבל זה לא הכל…
“אם יום תעזבני – יומיים אעזבך”
כאשר תנועה בחלק כלשהו מייצרת לנו כאב, אנו מתרגלים שלא להניע אותו על מנת “להגן” עליו. כך, אנו נמנעים מלהניע ולהזיז את חלק הגוף, ומנסים להסתדר בלעדיו. מחקרים מראים כי “אי שימוש נלמד” הוא תופעה שכיחה לא רק אחרי טראומה גופנית, כמו הכשת נחש, אלא גם במחלות המלוות בכאב, אחרי אירוע מוחי או במחלת הפרקינסון. גם חולות בפיברומיאלגיה נמנעות פעמים רבות מתנועה בגלל הכאב הנלווה אליה.
לנוע את עצמי… לדעת
הדרך הראשונית והעמוקה שלנו ‘לדעת’ משהו, ובוודאי לדעת את ‘עצמנו’ הינה דרך התנועה. לתנועה יש יכולת לספר לנו דברים עוד הרבה לפני שהבנו אותם במוח החושב שלנו. התנועה מבהירה לנו מצבים רגשיים, נותנת לנו כיווני מחשבה ודרכי פיתרון, מלמדת אותנו על מורכבות סוגיות דרך תלת-הממדיות שבה, והיא מאפשרת לנו לייצר יחסים עם מה שאנו רוצים לנוע לעברו, או הרחק ממנו.