“מי אמר שמה שציפורים עושות בבוקר זה לשיר?
הן אולי שרות בכפר,
אך הן בוכות בעיר”
(יהונתן גפן, שיר שהולך איתי מאז נעורי)

 

בפוסט הקודם כתבתי על אמבודימנט ועל הטרגדיה של דיס-אמבודימנט, הניתוק שיש לנו מגופנו והמחירים שאנו משלמים על כך. גם אני. גם אתם, כנראה.

 

המרוץ היומיומי, הצורך להספיק, לעשות; החובה להיאבק, לעמוד על…,  האתוסים והמיתוסים תחתם אנו ‘נקראים לדגל’ במדינה כה מורכבת, והחוויה הכה מוכרת שאינך ‘נספר’ במדינה בה לא רק המנהיגים מדברים עלינו ב”כמויות” (“כמות המפגינים/התלמידים/הא.נשים”), אף אנחנו משתמשים תכופות במושגים אלה (הקשיבו סביבכם) – כל אלה מעייפים ומתישים אותנו, מקהים את חושינו.

 

כדי להרגיש שאנחנו עדיין ‘חיים’, אנו מושיטים יד לטלפון ובן רגע ‘העולם בכף ידינו’. אנחנו נעלמים לתוכו, ולעיתים קרובות יוצאים משם לאחר שרכשנו עוד גאדג’ט אשר ירחיק אותנו מעצמנו. הטכנולוגיה מספקת לנו חוויה לא ממשית של עולם ומלואו, ומשאירה אותנו בין כותלי המבנה בו אנו גרים, רחוק מאור השמש, משב הרוח, לחש העלים, צרצור הצרצרים, שירת הציפורים.

 

התוצאה ברמה העולמית היא עלייה של לחץ דם, מפלס החרדה, סוכרת, עלייה בצריכת משככי כאבים, כדורי הרגעה ונוגדי דיכאון.

 

ובו בזמן… יותר ויותר עדויות, מדעיות-מדידות ואמפיריות, מעידות על ההשפעה המיטיבה שיש ליציאה החוצה אל הטבע, אפילו לגינה הקרובה, אל הספסל ברחוב הנמצא תחת עץ על בריאותנו הגופנית והנפשית.

 

אם נרחיב מעבר לזה, ונבלה כ- 90 דקות באזור מיוער, או שיש בו עצים, נחווה ירידה בפעולת המוח באזורים בקליפת המוח הקדמית האחראים על מחשבות שליליות חוזרות ודיכאון. בילוי זמן בטבע מפחית לחץ דם וחרדה ומעלה את מפלס השמחה, הוא גם מפחית אגרסיה, סימפטומים של ADHD, משפר יכולת שליטה בכאב, מחזק את המערכת החיסונית. הוא עושה את כל אלה כה טוב עד שרופאים באיי שטלנד בסקוטלנד, מורשים מעתה על ידי משרד הבריאות המקומי לרשום למטופליהם טיפולי טיול בטבע. כך, אתם עשויים לקבל מהרופא, כשתגורו באיי שטלנד, מרשם ל- 40 דקות טיול בטבע 4 פעמים בשבוע, במקום כדור נוסף נגד כאבי ראש חוזרים.

 

הטבע הוא הבית של הבית הגופני-נפשי שלנו. גם אם כולנו שמחים שיש לנו בית בין 4 כתלים, חימום, מיזוג, חשמל ושאר יתרונות המודרנה, אל לנו להתנתק מהטבע של גופנו, הבנוי להגיב לשינויי מזג אויר, לגלי האור, לרחש העלים, לציוץ הציפורים.

 

עדכוני החדשות בתקופת החגים שעברה עלינו (לטובה) טרחו להדגיש את מספר האנשים שיצאו לטיולים בטבע, ורשות שמורות הטבע ציינה את העליה במספר האנשים המחפשים לינה תחת כוכבי השמיים.

כמה נפלא, וכמה מעורר שמחה ותקווה.

 

הצורך שלנו לצאת את הטבע, וכל אחד מסיבותיו הוא, עדיין חזק, חשוב ומשמעותי, יותר ממה שאנחנו יודעים.

 

מאז שאני זוכרת את עצמי, אחד הדברים המרגשים ביותר עבורי היה תמיד – לשבת בצילו של עץ.

בילדותי בניתי תחתיהם ‘מחנה’, בנעורי קראתי בצילם ספרים, כשחזרתי בצהריים מהתיכון – ישנתי על הדשא תחתם, תלשתי עלעלי עץ המכנף וספרתי את ה”כן והלא” והתפללתי שזה יעבוד לטובתי,

הרוח שנשבה דרכם הפיחה בי חיים.

 

כן, כן… זה נשמע קצת כמו “העץ הנדיב”, אבל כשחזרתי מותשת הביתה בקיץ האחרון, היו אלה העצים בחצר שנטעו בי שוב שקט ושלווה.

הם, והציפורים, שהזכירו לי שהכל בסדר, הכל נע ועובד גם בלעדי. א- מחייה.

 

אז בפעם הבאה שיש לכם כמה דקות, ואפילו יותר – צאו לרגע החוצה. למרחב פתוח, אם יש, לגינה עירונית אם זה מה שיש (בתקווה שיש בסביבתכם יותר מאשר הגינות הפלסטיות העכשוויות, עם קרקע הגומי הממוחזר, שבולם יפה את הגולשים והמטפסים הצעירים, אך אינו טבעי כמו שכבות העץ המרוסק, וחסרות העצים).

אם אתם יכולים ללכת בתוכו- נפלא,

אם אינכם יכולים או רוצים-

שבו רגע בצילו של עץ.
חושו את הרוח הנושבת,
הקשיבו לציוץ הציפורים,
הפנו את תשומת ליבכם לגזע העץ, אשר בו זמנית שולח שורשים לעומק האדמה ודוחף עצמו מעלה כלפי השמש.
נסו להרגיש בגוף את הטקסטורות, הצבעים, הקולות והריחות השונים.
אולי עולה בכם זיכרון, או דמוי, או ניחוח של משהו מוכר או חדש.
הרשו לעצמכם להרגיש.

אם אתם מעזים- הרשו לעצמכם לנוע את מה שאתם מרגישים.
התבוננו במקום בו צבעים וטקסטורות שונים נפגשים, כמו בתמונה של סתוונית אשר צמחה לה בפינה תחת עץ במשעול בדרך למונפורט, גליל מערבי,

אשר עלי הכותרת הלבנים והרכים שלה נמצאים בניגוד לעלים היבשים והקשים של עצי החורש.

מילכה לאון | לא תאמינו מה יעשו בשבילכם כמה דקות מתחת לעץ

בואו ננסה לעשות זאת לא רק בטיולי החג והשבת הגדולים, אלא סתם, כמה דקות ביום.
נחזיר את הגוף אל המרחב הטבעי לו. הוא ונפשנו יאמרו לנו תודה עמוקה.

בפעם הבאה אכתוב  על  ה’עמדות’/עמידות השונות שאנו לוקחים במרחב ומשמעותן.

לא רק להחזיר עצמנו אל המרחב, אלא גם איך.

 

 

 

ועד אז, אם גם אתם רוצים להחזיר את עצמכם לעצמכם –

היכנסו לקישור הזה אם אתם גרים באזור המרכז

לקישור הזה – אם אתם גרים בצפון

לקישור הזה אם אתם כבר תלמידים ותיקים בשיטה

והצטרפו אלינו ללמידה משנת חיים.

שנה ברוכה

מילכה