כולנו יכולים לדקלם מתוך שינה את המסרים הידועים על הקשר שבין גוף ונפש. אפילו אם אנו מעדיפים להושיט את היד אל ארון התרופות לפני שנבדוק את אורחות חיינו – תזונה, תנועה ומנוחה- יש לשער ששמענו לא פעם את המשפט “נפש בריאה בגוף בריא” (חז”ל). בילדותי היתה זו מנטרה שנאמרה מתוך אמונה גדולה ומחקרי שטח רבים שהצביעו על תועלתה של התנועה לנפשנו ומחשבתנו, אך היה זה טרם עידן מחקרי המוח המוכיחים את אשר ידעו כבר חז”לינו.
מחקר מוח עדכני שכזה, שהתפרסם באפריל 2019 ב Journal of the Neuropsychological Society
עסק בהשפעה שיש לתרגול או אימון פיזי על זיכרון והזדקנות. מחקר זה מצטרף לעדויות הרבות על ההשפעה המבורכת של פעילות ותרגול פיזי על תפקודו של המוח ועל ההשפעה שיש לאלה על יכולתו של המוח בטווח הארוך לשכלל את יכולות הזיכרון.
עד לא מזמן האמינו המדענים כי המוח שלנו מתעצב עד גיל הבגרות, שנות ה-20-30 של חיינו, ואז מתקבעים מבנה המוח ותפקודו. זאת, בהשוואה לשרירים, אשר נוטים לגדול ולהיחלש, ביחס לאופן השימוש שלנו בהם, ולכן יש חשיבות לשימוש הספציפי בהם.
אבל, ניסויים רבים וחדשניים מוכיחים כי המוח הבוגר הינו, למעשה, פלסטי וגמיש למדי, ושיש לו יכולת לחווט ולעצב את עצמו בדרכים רבות ושונות, בהתאם לאורח החיים שלנו.
האימון הפיזי, למשל, ידוע ביכולתו להשפיע על המוח. תרגול מתמשך מראה לאורך זמן על הגדלת נפח ההיפוקמפוס, אזור במוח’ והמבנה הגדול ביותר של המערכת הלימבית, האחראית על רגשות, מוטיבציה וזיכרון. להיפוקמפוס תפקיד חשוב ברכישה של זיכרונות חדשים אודות עובדות ואירועים, והוא משתתף בתהליכים הקשורים לזיכרון לטווח ארוך ולכן פגיעה בו גורמת לפגיעה בזיכרון. התרגול הפיזי הוכח גם כמשפר יכולות חשיבה, בין השאר הודות להפקה מוגדלת של החומרים המסייעים בהעברת האותות החשמליים בין המוח והגוף .
עם כל זאת, עדיין אין יודעים החוקרים לומר מהו ‘אורך החיים’ של השינויים האלה במוח, והאם הם יכולים להפוך משינויים קצרי טווח לארוכי טווח. נקודה זו העסיקה חוקרים מאוניברסיטת מרילנד, שרצו לבדוק את השפעת התרגול הפיזי על תהליכי זיכרון ארוכי טווח, ככאלה המופיעים במה שקרוי זיכרון סמנטי. הזיכרון הסמנטי הוא הידע שלנו של העולם והתרבות אשר אנו חיים בו, והוא מייצג את הקונטקסט של חיינו, כשהוא מכיל שמות ותפישות ידועים לכל, כגון: “מהו הצבע הכחול” או “מיהו רינגו סטאר”? זיכרון זה יכול להיות גם מופשט יותר. אין זה סוג הזיכרון היחידי שלנו, אולם הוא מהותי לחיבור שלנו אל מארג חיינו החיצוני, וככל שאנו מתבגרים, הזיכרון הסמנטי הינו אחד הראשונים להתפוגג.
חוקרים סקרנים אלה הראו כבר במחקר ב-2013 כי לאימון פיזי לאורך תקופה בת 12 חודשים יש השפעה על חלקי המוח המעורבים בזיכרון הסמנטי, אך במחקר הנוכחי החליטו ללכת אחורה, ולבדוק האם גם לפעילות חד פעמית יכולה להיות השפעה שכזו. המחקר נערך עם קבוצה של 26 מתנדבים בגילאי 55-85 וכללה שני ביקורים במעבדה. בפעם הראשונה, התבקשו הנבדקים לנוח ובפעם השניה- לרכב על אופניים במשך 30 דקות. בסיום כל ביקור כזה הוכנסו הנבדקים למכשיר MRI והתבקשו לענות על שאלות המצריכות שימוש בזיכרון הסמנטי.
שני המחקרים, זה הבנוי על תוכנית אימונים בת 12 שבועות, וזה מכיל אימון חד פעמי, הראו כי גם המוח שלנו, כמו מערכת השרירים, מסוגל לפתח ‘כושר’. המעניין היה לראות את ההקבלה בשלבי האימון השונים. כשם ששריר שרק התחיל ללמוד מיומנות חדשה, וטרם יצר את הסינרגיות השריריות-עצביות הנדרשות לו לביצוע משימה חדשה (דמיינו לעצמכם שהחלטתם להתחיל ללמוד קונג-פו/ זריקת דיסקוס/ אקרובטיקה אווירית/מחול או כל פעילות שמעולם לא עסקתם בה, ואת כל הדרכים בהם מסתבך הגוף בתוך עצמו עד שהוא לומד לבצע את הפעילות באופן הנכון) עובד קשה מאד, ושורף הרבה אנרגיה בתנועה לא יעילה במיוחד – כך גם המוח, המתאמץ ליצור קשרים חדשים בתוך מערכת העצבים.
לאחר אימון יחיד, הראה המוח פעילות מרובה באזורי הזיכרון הסמנטי, יותר מאשר לאחר המנוחה. דבר זה תחילה הפליא את החוקרים, ששיערו שהמוח יפעל ביעילות רבה יותר לאחר התרגול, אך לאחר מכן הם הבינו שמה שהם רואים הוא התחלת האפקט האימוני, בדומה לשרירים. ההפעלה הפיזית החדשה גרמה לעלייה בפעילות המוח, בקשרים חדשים בין נוירונים, אשר למד את עצמו ואת הנדרש לפעילות, גם לפעילות החשיבתית. לעומת זאת, במחקר על הפעילות הפיזית בת 12 השבועות, כבר ראו החוקרים כיצד נרגע המוח, כיצד נוצרים ומתייצבים נתיבי תנועה חדשים בין נוירונים, מה שמעלה את רמת היעילות של המוח ומוריד את המאמץ. כמו ספורטאי מיומן.
אמנם יש עדיין לחקור את מנגנוני הזיכרון הספציפיים ואת האופן המדויק בו משפיעים התרגילים על שלבי הזיכרון, אך נראה כי אם אתם עדיין רוצים לזכור בעוד מספר שנים מי היה רינגו סטאר, נלסון מנדלה, עמוס עוז, היכן נמצאים הפיליפינים, או סתם- איפה השארתם את המפתחות…מוטב שתצאו להליכה טובה, רכיבה על אופניים, או לשיעור היוגה שלכם כבר עכשיו.

 

ואם אתם רוצים לדעת כיצד נראות המחשבות שלכם – היכנסו לקישור הזה וראו כיצד יוצרים נוירונים קשרים עם נוירונים אחרים. לתנועה הזו קוראים- מחשבה.

 

ולמחפשים חידושים תנועתיים… למה שלא תציצו פה ותראו אם יש כאן משהו גם בשבילכם?! 

 

וספציפית עוד יותר – הצטרפו אלינו לסדנה שתזיז אתכם מהמקום ותחזיר לכם את שיווי המשקל. 

 

 

או לסדנה שתיצור קשרים חדשים בדפוסים הישנים שלכם – עם ד”ר מרת’ה אדי הנפלאה.

דילוג לתוכן