“הזמן את השנים יניס
וקצת בינה בלב מכניס
אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי
האם יפרח לי עוד שושן
האם נעור בי ניצוץ נושן
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי
ואיך נדע
אם יש תקווה
שכשנבוא, שכשנבוא
נמצא תשובה
לאן נמשכת המסילה
לאן הולכת התפילה
ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי
ומי יפתח לי לבבו
ואם אלך לאן אבוא
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי…”
(מיקי גבריאלי ועלי מוהר)
מעט יש להוסיף על האופן בו טולטלו חיינו כמעט בכל היבט שלהם. הטלטלה הזו פגעה בחוויית המוגנות, הביטחון והפעולה agency שלנו והשפיעה באופן משמעותי על תפישותינו לגבי מי שאנחנו, איפה אנחנו, לצד מי ומול מי אנחנו, מהם גבולות היכולת שלנו, איך אנחנו עושים את מה שאנו עושים ולמען מי.
שאלות רבות עולות.
שאלות שהתשובות להן רציונאליות, או רגשיות, או מוסריות, וככל שעובר הזמן אנו מבינים שהתשובות ודרך ההתייחסות
שאיפיינו אותנו עד ה-7.10, לא יוכלו לשרת אותנו באותו האופן יותר.
ה”חזרה לעצמנו” לא תהיה חזרה לאותו המקום ועלינו להתארגן על עצמנו מחדש
או… “להתארגן על עצמנו ל-חדש.ה”.
היכן נמצא תשובה?
כל אחד מאיתנו רגיל למצוא תשובה במקומות ודרכים אחרות: בתוך עצמנו/ בשיחה עם קולגות וחברים/ עצת רבנים/ התבודדות/ לימוד ועוד. “כל הדרכים מובילות לרומא”, ודרך נפלאה להגיע לשם היא “דרך התנועה”.
התנועה היא האופן בו אנו ‘מגולמים’ embodied בעולם הפיזי, דרכה אנו פוגשים את העולם והוא פוגש אותנו.
לתנועה יש כוח לתת לנו תשובות שהמוח והלב עוד לא תמיד יודעים, ודרכה אנו יכולים להבין מי היינו, מי אנו עכשיו ומי אנו בוחרים להמשיך ולהיות.
התנועה היא גם הדבר שמארגן אותנו גופנית ורגשית לפעולה הבאה, לאתגר הבא, להוויה הבאה.
מתוך האמונה ש“מתוך תנועה ובתוך תנועה אנו יכולים לקבל תשובות ולגלות דרכים חדשות להבין ולהגיב” –אנו מזמינות אותך לסדנה “להתארגן על עצמי ל-חדש.ה”- תנועה במרחב בין יציבות ותנועתיות”.
בסדנה נפגוש את ה’פראזה’ הנוכחית בה נמצא.ת כל אחד ואחת מאיתנו ונחקור –
-
מה אנו יכולים לשחרר, ומה דווקא לייצב,
-
כיצד אנו יכולים לווסת את הרצפים שבין חוץ ופנים,
-
בין הקרוב והרחוק,
-
בין המהירויות בהן הדברים קורים,
-
בין האופנים בהם הדברים עוברים לידינו, בתוכנו ועלינו.
-
וכיצד כל אלה קשורים גם להרמוניה של התנועה במרחב
מתוך החקירה התנועתית נעלה ונגבש אפשרויות חדשות להתמודדות עם המציאות הקיימת ועם זו שאנו מקווים שתגיע.