בחודש יולי האחרון השתתפתי בכנס Movement: Body-Brain-Cognition באוניברסיטת תל אביב. לכנס הגיעו חוקרים מתחומי הנוירולוגיה, הפיזיותרפיה, מדעי התנועה ואנשי תנועה החוקרים את התנועה בסטודיו בהקשרים שונים – מופע, ביטוי, טיפול וכדומה.
בפוסט זה אני רוצה לספר לך כמה עובדות מרתקות, על העובר שהיית פעם, מתוך הרצאתו של פרופ’ ג’רי ליסמן, מאוניברסיטת חיפה, שתחום מומחיותו – קוגניציה ותנועה. הרצאתו עסקה בשאלה האם לעובר יש תודעה, והיא היתה מרתקת, ארוכה ומורכבת מכדי להסבירה כאן, ולכן בחרתי להביא רק כמה נקודות מעניינות, מעין ד”ש מהעולם בו היינו פעם, אם כי – אני מודה – כי בימים אלה של טרום בחירות פעם שנייה- ישנם רגעים לא מעטים שאני מרגישה שהייתי שמחה לקפוץ לאיזה זמן חזרה פנימה לרחם, לסגור היטב את הריצ’רץ’, ושמישהו אחר ייקח קצת אחראיות לבלגנים פה.

 

כיוון שאפשרות כזו לא נראית באופק עדיין, הנה כמה נקודות מעניינות מההרצאה של פרופ’ ליסמן:
קשה לדעת האם לעובר יש תודעה, גם כיוון שההגדרה של ‘תודעה’ הינה מורכבת, ומוגדרת שונה על ידי חוקרים מתחומים שונים, ובכל זאת התייחס ליסמן לסוגיה דרך פרמטרים של מודעות העובר לעצמו ולסביבתו, ידיעתו את עצמו וחפצים/דברים בסביבתו, אינטגרציה של פעילות נוירולוגית ליצירה של תפישה מורכבת המאחדת מידע ממערכות חישה שונות.
מחקרים של שלושת העשורים האחרונים מעידים כי עוברים חשים, חווים ופועלים כדי לווסת את עצמם, את הסביבה שלהם ואת החוויות שלהם. נראה כי כעוברים ידענו להעדיף חוויות ותחושות שסייעו לנו התפתחותית, ונמנענו מחוויות שהפריעו לנו התפתחותית. איזו יכולת בחירה מדהימה, בין אם מודעת או לא!!
מגיל 20 שבועות הגבנו לאור, צליל, טעם ומגע בתנועה מורכבת יותר ויותר. אם בדיקת גלי מוח / EEG מעידה על מודעות – הרי שהתחלנו להראות פעילות כזו מגיל 20 שבועות לערך.
מחקרים על עוברים בשליש האחרון של ההריון מראים כי עוברים מפתחים זיכרון ורבלי כבר בשלב זה, מה שתומך בהנחה כי כנראה היתה לנו תודעה עוד ברחם אימנו, ובגיל 32 שבועות יכולנו כבר להבדיל בין גירוי חדש לגירוי מוכר שכבר פגשנו.
כילודים טריים יכולנו לזכור גירויים מתקופת העוברות ולהגיב אליהם בהתאם. זכרנו והגבנו, כנראה לשירים ומקצבים אליהם נחשפנו בעוברות, ואם היינו פעילים מאד תנועתית כעוברים, סיכוי טוב שהפכנו לילדים תנועתיים ביותר, חלקנו אף קיבל תווית של ‘היפראקטיבי’ (יש לי אחד כזה פרטי בבית).

 

 

החוש הראשון והמשמעותי ביותר בהתפתחות העובר הוא חוש המגע, המקושר גם אל התפתחות שיווי המשקל והתנועה. החוש הפחות מהותי בשלבי ההתפתחות הראשוניים הוא חוש הראייה, אשר שולט כה בחיינו שמחוץ לרחם. רק תחשבו כמה ספגנו בתקופה הזו, ואיך כל גירוי שחדר מהסביבה הפנימית או החיצונית השפיע על החושים המתפתחים שלנו והם השפיעו על התפתחות המוח, התנועה וכנראה שאף עולמנו הרגשי.

 

אולם, האם כל אלה מעידים כי היתה לנו תודעה? לא ברור, אך סימנים רבים מעידים כי רמות תודעה מסויימות יש לעובר, וחלק מסימנים אלה שייכים לסוגיה האם התינוק חווה כאב/מודע לכאב, והאם יש לו רגשות? שאלות אלה נחקרות דרך התערבויות פולשניות, כגון ניתוחים על עוברים, דבר אשר סטטיסטית יש להניח כי לא חווית אישית.
ישנה תהייה בקרב החוקרים לגבי מהותה של התנהגות העובר – האם היא הכרחית לצורך התפתחות אנטומית או פיזיולוגית? האם יש לה תפקיד הסתגלותי כ’התנהגות’, או האם היא שימשה אותנו כדרך להתאמן על ‘התנהגות’ המוכרת בעולם שמחוץ לרחם? או, אולי היא קיימת, אך אין לה תפקיד בכלל? לצערי, אין ביכולתי להראות לכם את השיקופיות המדהימות בהן השתמש פרופ’ ליסמן, של תנועת עוברים בשלבי ההתפתחות השונים. היה זה כמו במסע במנהרת הזמן אל תקופה ‘סמיכה’ (כך הרגשתי), אשר חוויותיה בוודאי נמצאות אצל מי שאני היום, אך ללא היכולת למלל את הזכרונות והחוויות.
בשיטת לאבאן-בארטנייף אנו חוזרים אל דפוסי התנועה הינקותיים, אשר חלקם התחיל עוד ברחם, ומשתמשים בדפוסי התנועה הראשוניים כדרך לארגן מחדש את תנועת הגוף, אשר החיים המודרניים ה’יושבניים’ וה’קופצניים’ סתרו ופרעו, במטרה לפתח יכולות חדשות דרך חזרה אל פשטות המאפשרת הרמוניה, חיבור וזרימה של הגוף-התנועה-הרגש והחשיבה. אנו לומדים את הקשר בין מערכת העצבים, הרפלקסים, התנועה ודפוסי ההתנהלות שלנו בחיים. מתוך אלה אנו לומדים לפתח ביטחון עצמי, יציבות דינאמית שיש בה יכולת להגיב לשינויים, איזון בין מאמץ ומנוחה, בין תפקוד והבעה, בין עולמנו הפנימי ודרישות העולם שבחוץ, ואנו לומדים לאפשר זאת גם לתלמידינו ומטופלינו. אנו מכבדים את העובר/ה שהיינו באפילת הרחם, ואת התינוק/ת שלמד/ה לנוע במרחב המואר, ויוצאים משם למסע מופלא אל מי שאנחנו היום ושכלול מי שנהיה.

 

 אם גם אתם רוצים להצטרף למסע המופלא המאפשר חזרה אל התנועה הפשוטה והמלאה, ושחרור כאב ודפוסים מעכבים התפתחות אישית  – לחצו כאן ובחרו את הסדנה או הקורס שהכי מתאים לכם והצטרפו אלינו. כבר מתחילים.