להאט את עצמי לדעת

להאט את עצמי לדעת

ההאטה מאפשרת לנו לבחור בכל רגע היכן אנו רוצים לשים את תשומת הלב שלנו, ואז מתארגנת מערכת העצבים בהתאם. שינוי דפוס תנועה ורגש הינו קודם לכל שינוי נוירולוגי; שינוי של האופן בו מערכת העצבים חווה את הסביבה ומגיבה באמצעות שליחת אותות חשמליים לחלקי הגוף ולשרירים. המשוב החוזר אל המוח מקבל משמעות דרך תשומת הלב וחוזר חלילה

על תנועה, למידה, מתח וחרדה

על תנועה, למידה, מתח וחרדה

בימים אלה, כשרובנו, המבוגרים, דאוגים סביב נושאי בריאות, קורונה, סגרים ואפשרויות עבודה – עשרות אלפי תיכוניסטים וסטודנטים ניגשים לבחינות בגרות ובחינות סיום. הם חזרו ללימודים ב- Live לאחר חודשים של למידה בזום; ומאז-העולם סביבם הומה וגועש. כל יציאה מהבית, ארוע בית-ספרי,...
למה האימיונוגלוביולינים שלך חשובים במיוחד עכשיו, ומי הם בכלל החבר’ה האלה?!

למה האימיונוגלוביולינים שלך חשובים במיוחד עכשיו, ומי הם בכלל החבר’ה האלה?!

למה האימיונוגלוביולינים שלך חשובים במיוחד עכשיו, ומי הם בכלל החבר’ה האלה?! או – מה מספר לנו המחקר הרפואי על סטרס/רוגע ומערכת החיסון? הקדמה. לממהרים…אפשר לדלג. מטופש… במשך כ- 30 שנה אני עוסקת בקשרים שבין גוף-תנועה-רגש-ביטוי-חשיבה, בשיטת לאבאן-בארטנייף...
איך נהיה עמידים בתקופת שינוי ורוחות סוערות

איך נהיה עמידים בתקופת שינוי ורוחות סוערות

“אנו רואים את האור מגולף בידי הצללים, מרגישים את החדווה צומחת מתוך הצער; את ההווה מרחף בין העבר והעתיד. בין ניגודים אלה, מתקיימת תחושה של תנועה המחדשת את הבהירות של כל אחת מהחוויות” אירמגארד בארטנייף לפני שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה, עברתי לי לתומי על...
איך נחזק את הכנפיים שלנו ונהיה עמידים יותר בימים בהם ‘אפקט הפרפר’ אינו רק מטאפורה נמלצת

איך נחזק את הכנפיים שלנו ונהיה עמידים יותר בימים בהם ‘אפקט הפרפר’ אינו רק מטאפורה נמלצת

טוב, הרבה כבר נאמר על ‘אפקט הפרפר’ בעבר, והוא שימש כותבים ו’מורי דרך’ רבים בשבילי המאבק למען עולם אקולוגי יותר – פיזית וחברתית. אבל נראה לי שעד כה היה המושג בעיקרו מטאפורי, לפחות מבחינת הבנתנו את ההשפעה של כנפי הפרפר באמאזונס על מישורי השלג...
באנו חושך לגרש

באנו חושך לגרש

נר שני של חנוכה, חג האורים. “… סורה חושך, הלאה שחור סורה – מפני האור”.   אני ממשיכה את הדיאלוג שלי עם הספר של מארק וואלש על אמבודימנט, בעיקר בהקשר של אמבודימנט בחיי היומיום שלנו. בדיאלוג אני מביאה מדברי וואלש בתרגום חופשי, עם הערות ותוספות שלי....
לנוע את עצמי לדעת

לנוע את עצמי לדעת

המרחב האישי בו אנו נעים וגודל טווח התנועה שלנו מבטאים היבטים של מידת הנוחות שלנו במרחב הכללי בו אנו נעים ואותו אנו חולקים עם אנשים נוספים. כאשר אנו נעים בטווחים משתנים, אנו חווים את עצמנו בדרכים שונות, ומאמנים את עצמנו למשימות ומיומנויות שונות. כאשר איננו ממלאים את מלוא טווח התנועה, אנו מקטינים את חווית המרחב האישי שלנו, והקטנה זו היא גם סוג של וויתור על מרחב ביטוי שאנו יכולים להרשות לעצמנו לקחת.

“לשנות את התנועה זה לשנות את החיים”- עוד הרהורים על אמבודימנט

“לשנות את התנועה זה לשנות את החיים”- עוד הרהורים על אמבודימנט

לפני שבוע הסתיימה הסדרה הראשונה של סדנאות לאבאן/בארטנייף למתחילים ולמתקדמים. היה לי מרגש, מזכך ומניע הלאה, לראות, להבחין ולשמוע את החוויות הגדולות כקטנות שעברנו יחד ואת המשמעות שנתנו המשתתפים לפעילויות שעשינו, רובן – תנועתיות ‘גרידא’.( האמנם יש דבר כזה?)...
להציב את עצמי במרחב – על גוף, נוכחות ועמדות מרחביות

להציב את עצמי במרחב – על גוף, נוכחות ועמדות מרחביות

אני אוהבת להתחיל את היום שלי במדיטציה במקום בו נגמר הליל, עדיין בשכיבה, כשהמוח שלי עדיין חציו מעורפל. היכולת להיות עם הגוף בשלב בו המוח עדיין לא נכנס לפעולה הרגילה שלו, ואפילו לנמנם קצת על תחושות הגוף, רגע לפני שהמוח שלי מתחיל לקחת אחראיות על היום- משחררת את...
כיצד נחזיר את הבית הביתה?

כיצד נחזיר את הבית הביתה?

  “מי אמר שמה שציפורים עושות בבוקר זה לשיר? הן אולי שרות בכפר, אך הן בוכות בעיר” (יהונתן גפן, שיר שהולך איתי מאז נעורי)   בפוסט הקודם כתבתי על אמבודימנט ועל הטרגדיה של דיס-אמבודימנט, הניתוק שיש לנו מגופנו והמחירים שאנו משלמים על כך. גם אני. גם...