מאמר זה נכתב בלשון זכר מסיבות של עצלנות ימי הקיץ. מבקשת סליחתכן.

למרות הנטייה האנושית העכשווית שלנו לראות כל אדם כנזר הבריאה – יחיד ומיוחד, יש בנו הרבה הרבה יותר מן המשותף מאשר מן המיוחד והשונה.

 

 

גם בעידן הפוסט-מודרני, בני אדם עדיין נוצרים על ידי מפגש בין ביצית וזרע, חלוקה תאית ותהליך התפתחותי מורכב, עדין, מופלא ושביר כל כך – שזה נס בכלל שאנחנו פה. אצל כל בני האדם התהליך הוא אותו התהליך. הוא מובנה, יש לו שלבים ברורים, ובתוכם – מרווח לקצת שונות אישית. ה’נורמה’ נקבעת ביחס למדרגות שלבי התפתחות שנצפו ונקבעו על ידי מדענים ואנשי מקצוע. עובר (ואח”כ – תינוק), אשר התפתחותו ‘חורגת’ משלבים אלה – יעורר תשומת לב, דאגה ומעקב.

 

 

הגורם הפיזיולוגי העיקרי המעיד על ההתפתחות, מחד, ומקדם אותה, מאידך – זו התנועה של העובר והתינוק. התנועה מייצרת ומפעילה את הקשרים בין המוח והגוף, קשר הכרחי לשרידות ולהפיכתנו מ’יצור’ לבני אדם. הגורם המאפשר את התחלתה והפעלתה של התנועה הם הרפלקסים המוקדמים.

 

 

רפלקס מוקדם הוא, למעשה, תגובה בלתי רצונית לגירוי (חיצוני, לרוב). זו תגובה מסוג ספציפי וחד-משמעי, שאין בה חופש בחירה. הרפלקסים המוקדמים מהווים את אבני הבנין ההתפתחותיות התנועתיות שלנו, ומתוכן מתפתחות אבני הבנין הרגשיות-מנטליות שלנו. הרפלקסים המוקדמים מובחנים זה מזה ומזוהים בשמם כיוון שלכל רפלקס יש תגובה ספציפית לגירוי מסוג שונה. חלקם, כאמור, פועלים בתגובה למגע, חלקם – בתגובה לשינויים בתנוחת הגוף ביחס לכוח המשיכה ולשיווי משקל, חלקם בתגובה לפעולה של חלק גוף אחר (סיבוב ראש, לדוגמא), למבט או צליל, וכדומה.

 

 

כבר בשלב ראשוני ברחם, תנועתיות העובר, המופעלת על ידי הרפלקסים המוקדמים, מפתחת את מוחו. התנועות הנוצרות מתגובות העובר למגע, צליל, אור/חושך, ותנוחות גופניות יוצרות את הבסיס של תבניות הרשתות העצביות. דרך תנועות אלה מתפתח תהליך ציפוי תאי העצב בשכבת שומן המאפשרת העברת אותות חשמליים (המיאלינציה של הערוצים העצביים) ומתאפשר חיבור חלקי המוח השונים. עם לידתו של העובר אל העולם, מתגבר תהליך זה ומופעל גם על ידי חושי הריח והטעם. תנועת התינוק, מופעלת הרפלקסים בתחילה, הופכת בהדרגה לנשלטת ומכוונת יותר. הרפלקסים נטמעים בתהליך אינטגרטיבי לתוך דפוסי תנועה מורכבים יותר, אותם אנו מכירים כבוגרים.
אותם רפלקסים מוקדמים, אשר לא איפשרו בתחילה לבחור תגובות (לכל רפלקס ישנה תגובה אחת בלבד), עוברים תהליך של אינטגרציה לתוך דפוסי תנועה מורכבים בהם ניתנת בחירה של מגוון תגובות רב, המעידות על ההתפתחות המוחית. זהו תהליך הכרחי, המשפיע על כל היבטי החיים: על הלמידה, ההתנהגות, התקשורת, היחסים והבריאות הרגשית של הילד והבוגר בשלבים המאוחרים יותר. כאשר האינטגרציה הושלמה, לא נראה את הרפלקס במצבו הגלוי (רפלקסים מוקדמים ניתן לזהות באמצעות בדיקות תנועתיות שונות) אלא רק כחלק מתבנית גדולה יותר (כלומר, הבדיקות התנועתיות לא יראו תגובה רפלקסיבית).
כאשר הרפלקסים אינם עוברים אינטגרציה מספקת, ונשארים במצב ‘מעורר’ – מעיד הדבר על חוסר בשלות מסויימת בתהליך ההתפתחות, ואנו נראה את הילד הצעיר ‘נאבק’ קשה יותר להשיג את מטרותיו התנועתיות, הרגשיות והקוגניטיביות. פעמים רבים יוכל הילד להתגבר על הקושי, אך אם לא סיים הרפלקס להיטמע בדפוס, כלומר, הדפוס עצמו לא סיים להתפתח – ‘ישלמו’ על כך הילד (והבוגר) במאמץ יתר ומתח מיותר, אשר יגזלו את היכולת להתייחס לעולם, לתקשר ולהביע, לנתח מידע, לחשוב ולנהוג בהיגיון. זהו מצב רגשי-מחשבתי-התנהגותי הישרדותי ולחוץ.

 

 

כאשר התנועות של הילד מגיעות מתבניות רפלקסיביות מוקדמות אשר לא הבשילו דיין, נמצא מגוון גדול מאד של קשיים:
 בקואורדינציה,
 בקריאה וכתיבה,
 עיכובים בהתפתחות שפה,
 חוסר ארגון,
 חוסר שקט גופני,
 קושי בריכוז,
 קשיים בשליטה על מערכות גופניות (שתן, לדוגמא)
 טונוס שרירי נמוך,
 חולשה שרירית,
 עייפות

באופן מדהים למדי, לאותן תגובות ‘פרימיטיביות’, אשר תפקידן המקורי הוא “לסובב את הסוויץ'” של תהליך ההתפתחות של תנועת התינוק, יש תפקיד מכריע על עתידו הלימודי והחברתי.

 

 

אחת הדוגמאות לרפלקס המשפיע על כישורי הלמידה זה רפלקס ה ATNR = Asymmetric Tonic Neck Reflex. רפלקס זה חשוב להתפתחות התנועה החד-צידית (הומולטראלית, ימין / שמאל). חוסר בשלות שלו יכול לגרום לבעיות רבות בלמידה. הרפלקס מתחיל לפעול בגיל 18 שבועות ברחם, ולרוב עושה אינטגרציה לתוך דפוס תנועה כאשר התינוק שנולד נמצא בגיל שבין 3-6 חודשים. רפלקס ATNR שלא עבר אינטגרציה/הטמעה – ישאיר את הילד ‘תקוע’ במצב הומולטראלי (חד-צידי), עם קושי לבצע תנועות של הצלבה ולהצליב מוח ימין ושמאל ועם חולשה בקשר שבין עין ויד. חולשה זו משפיעה על יכולת היד לנוע אל מעבר לקו האמצע של הגוף, מיומנות שהיא חיונית ליכולת לכתוב כמו גם ליכולת העיניים לנוע על קו הקריאה ימין-שמאל, או להפך. ניתן לראות מכאן את ההשפעה שיש לרפלקס זה על חוויותיו ותפקודו של הילד בגן ובבית הספר, על ההתפתחות הגופנית, הקוגניטיבית, החברתית והרגשית שלו. לא סתם מכונה רפלקס זה “רפלקס הלמידה”.

 

 

הדבר המשמח העולה מחקר תפקידם של הרפלקסים בחיינו כילדים ובוגרים, הוא העדויות המצטברות על היכולת של הגוף להשלים את הפערים, ועל כוחה של התנועה לעשות repatterning לאותם רפלקסים שלא הבשילו. אבחון של נוכחות רפלקסים שלא הבשילו דיים בתנועת הילד ותרגול של תנועות ספציפיות המחקות את פעולת הרפלקס ומאפשרת לו לעשות את ‘קפיצת המדרגה’ אל השלב הבשל יותר – יכולים לסייע לילדים (ולמבוגרים) להתגבר על קשיים יומיומיים הנסחבים במשך שנים ולמנוע את התגלגלותם הלאה כשהם סופחים אליהם חוויות של קושי, תסכול ואף כישלון.

 

 

עכשיו, כששנת לימודים חדשה בפתח, כדאי שנשים לב לילדים שקשה להם יותר. אלה שניכר כי הם מתאמצים בפעולות הנדרשות מהם בגן ובכיתה, אלה שנתקלים יותר בדברים, מתקשים בשיווי משקל, פוחדים לתפוס כדור, אלה המתקשים להתרכז וללמוד מיומנויות חדשות של קריאה וכתיבה. לעתים, הפיתרון נמצא רק במרחק רפלקס לא בשל אחד מהם.

 

.
ישנן שיטות שונות לאימון קשרי מוח/גוף בתנועה בהקשר של הבשלת הרפלקסים והכנה ללמידה. כדאי לבדוק ולפעול. זה ישתלם לשנים ארוכות.

 

אם אתם רוצים להכיר טוב יותר את הרפלקסים המוקדמים, את תפקידם בחיינו, וכיצד לעבוד איתם, למה שלא תצטרפו לאחד מקורסי התנועה ההתפתחותית, אשר ייפתחו בחודש אוקטובר 2021?

לפרטים על הקורס התל אביבי – לחצו כאן

לפרטים על הקורס הצפונ-פוני – לחצו כאן.

ללימודי ההסמכה בשיטה – לחצו כאן