בימים האחרונים נתקלתי בפייסבוק בתמונה הזו, שצילם מישהו והעלה – בובת חלון ראווה עדכנית משהו.

מכירים את הפוזיציה הזו? נמצאים בה מדי פעם?!!

אם אתם כמו חלק גדול מתושבי החלק המערבי של הכדור, יש לשער שמדי פעם הגעתם לפוזיציה זו, ואם לא אתם- אז ילדיכם, בוודאי אם הם בגיל העשרה.
ומה מספרת לכם הפוזיציה הזו?!
על רמת האנרגיה של מי שנמצא בה? העניין שלו/ה בעצמו ובסביבתו?
על מידת השמחה והמוטיבציה שלו/ה לפעול בתוך סביבתו?

ואיך היא מספרת?

חלקית- דרך הבעת הפנים, אשר כמו הגו והברכיים- נראית כנוזלת אל הרצפה, וחלקית- דרך היחסים שבין חלקי עמוד השדרה: הצוואר, הכתפיים, בית החזה, מרכז הגו, הגב התחתון והאגן.
היחסים שבין חלקים אלה- מה בולט קדימה/שקוע מטה/נסוג אחורנית/סגור/פתוח – כל אלה מספרים לנו סיפורים מורכבים על מצב הרוח של עצמנו, או של מי שאנו שנמצא מולנו בכל אינטראקציה. וכאשר אנחנו באינטראקציה…בום…בכלל מבלי לקחת רגע למחשבה, ברגע שאנו רואים את הקומפלקס הזה של יחסי עמוד השדרה, או מה שנקרא בשפת אנשי התנועה: “יחסי ראש-זנב” – מייד כבר יש לנו מכלול שלם של דעות על מי שנמצא מולנו, אפילו בלי שאנו מודעים לכך.
אנו קוראים בבני שיחנו/בפוליטיקאים בטלוויזיה/באנשים שאנו רואים ברחוב את מה שנדמה לנו כמצב רוחם, את האכפתיות שלהם מעצמם ומאחרים, את מידת העניין והסקרנות שלהם בעולם, את המוטיבציה שלהם לפעול, את מידת המתח שלהם ואת תחושת הערך העצמי שלהם. ראו ערך: בני גנץ. האם נדמה לנו שהוא היה זוכה לקרדיט שקיבל לו היה שחוח גב? חלק מהרעננות שרבים כמהים אליה ומדמים לראות בו היא תוצאה של זקיפות הגו שלו, בית החזה הפתוח ועמידתו האיתנה על שתי רגליים. יש תחושה של זקיפות ויציבות ביחסיו הן עם הקרקע והן בתוך עמוד השדרה שלו. הוא, למעשה, מעין תשליל של היציבה של בובת חלון הראווה הזו.
כל כך הרבה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו ועל אחרים מדפוס יחסי הראש והזנב. ומעניין מה אחרים לומדים עלינו מתוך צפייה בנו…

דפוס ראש-זנב הוא דפוס של ארגון גופני, אחד מתוך שישה דפוסים של ארגון גופני, המתפתחים מתוך מערך הרפלקסים הינקותיים. דפוסים אלה הם דפוסי קשר בין חלקי גוף שונים ומתפתחים זה מתוך זה בסדר ספציפי, כשהם יוצרים את הבסיס לכל התנועה שלנו, הבוגרים. דפוסים אלה, שאולי נדמים לנו רק כדפוסים תנועתיים, הם גם הבסיס לדפוסי הרגש, המחשבה וההתנהגות שלנו. הם הבסיס להתנהלותנו בעולם ולדרכי ההתמודדות שלנו עם המציאות אותה אנו פוגשים.
הדפוסים של כל אחד מאיתנו נוצרו בינקותנו מתוך האינטראקציה שבין ההבשלה של מערכי הרפלקסים שלנו, אימון אישי שהטמיע אותם לתוך דפוסי תנועה, והתמיכה שקיבלנו (או לא…) מסביבתנו הקרובה תוך כדי כך. בתהליך ההתנסות המורכב הזה פיתחנו את יכולותינו וכישורינו הפנימיים- הרגשיים, המחשבתיים וההתנהגותיים. בתהליך האימון והבנייה של הדפוס נוצרנו אנחנו, והתחלנו להופיע אל תוך העולם עם מידה טובה יותר או פחות של הרמוניה בכל אחד מהדפוסים. באופן כללי, כאשר הדפוס הגופני עובד בהרמוניה- קל יותר לנפש למצוא יחסים הרמוניים עם עולמה, ולהפך. וכך, תוך כדי תנועה אנו הן יוצרים והן מבטאים את עולמנו הפנימי- ההרמוני יותר או פחות, ודרך הארגון הפנימי של חלקי עמוד השדרה שלנו אנו מספרים לעולם משהו על ההרמוניה הפנימית שלנו.

מה עושים עם היציבה הזו?
הבשורה הטובה היא, שכשם שיצרנו את הדפוס וייצוגו ביציבה שלנו דרך תנועה, כך ניתן גם לשכללו ו’לתקנו’ דרך תנועה בכל גיל.

אז…אם גם אתם מרגישים כמו בובת חלון הראווה הזאת, או בדומה לה, או אם סתם בא לכם לנסות- אתם מוזמנים להתנסות בתרגיל החביב הבא, שיביא יותר קשר בין חלקי הגוף-נפש הנמצאים בין הראש והזנב שלכם:
שכבו על הגב ברגליים ישרות ונינוחות. קחו שתי נשימות עמוקות, ושחררו. שלבו את אצבעות הידיים כאשר הזרועות כפופות כ-10 סנטימטרים לפני בית החזה ומרכז הגוף. התחילו לנער את הידיים בכיוונים שונים ועוצמות שונות. ניעור הידיים ירעיד ויניע חלקים שונים בגו, ויאפשר לכם לחוש היכן יש תנועה, ומכאן להבין אילו חלקים מקושרים זה לזה, ואלו ‘מנותקים’. נסו לשחרר באמצעות נשימה והרפיה את האזורים שמרגישים מנותקים, כך שיוכלו להצטרף לשאר. תנועה מעלה-מטה לאורך עמוד השדרה וחלקיו תביא יותר חיבור וזרימה בין הראש והזנב, וכאשר תעמדו שוב- תרגישו חיבור טוב יותר בין החלקים על רצף זה, ובתקווה – גם יותר נינוחות במפגש עם העולם.

היזהרו – ההרגשה הטובה של יציבה כזו – ממכרת!!!

תיהנו!!!

ואם אתם רוצים ללמוד כיצד לא להיות כמו בובת חלון הראווה הזו,

ובמקום זה – להתחבר אל העצמי המלא אנרגיה וחיות שלכם –

עכשיו זה הזמן להצטרף אל הקבוצה שתיכף תתחיל את קורס דפוסי התנועה

ותלמד תרגילים רבים נוספים לשכלול תנועה-רגש-חשיבה-התנהלות.

הקורס מתחיל בעוד פחות משבועיים.

כל הפרטים והרשמה מהירה – כאן. הנחה לנרשמים עד ה-9.2.19