“הגוף עצמו מחזיק בשיעורים רבים להם אנו זקוקים כדי לחיות חיים ברי- קיימא בעולם.”
(מורדיאן)

אם אתם קוראים את הבלוג הזה כרגע, כפי הנראה עברתם כבר בכמה “שבתות” (כפי שאמי ז”ל נהגה לומר) את גיל העשרה, וכפי הנראה כבר תהיתם פעם אחת לפחות בימי חייכם – מה לעשות עם הגוף הזה שהולך אתכם לכל מקום. נו, באמת – מה איתו, עם הדבר הזה שלא תמיד עושה מה שמבקשים ממנו, יש לו נוכחות משלו, קולות ורצונות משלו, הוא יודע גם ‘להתחצף’ ולסרב. בקיצור- בן עשרה מצוי…

בעידן בו רובוטים יחליפו אנשים, וחלקים ביוניים כבר מחוברים לגוף האדם – בשביל מה צריך אותו, את הגוף העייף הזה, מה “יוצא לי ממנו”…?!

טוב, אז ככה:
אנחנו מגיעים לעולם ארוזים בגוף הנוצר בתוך גוף אחר, ודרכנו אל העולם היא המעבר החוצה מתוך הגוף האחר. בתקופת עוברותינו, עורסלנו בתוך התנועה הבלתי פוסקת של הרחם, התנועה שהיא סימן ההיכר של החיים עצמם. הגוף הינו, בו-זמנית הנוף בתוכו ודרכו אנחנו מגלים, חוקרים ומבטאים את ההוויה של עצמנו; אמצעי דרכו אנחנו מנווטים, לומדים על, ופועלים בתוך ועם העולם; הגוף הוא משכננו העיקרי. כמו כל חומר, הוא ביטוי וחלק של הטבע ונמצא בשינוי תמידי (מרת’ה אדי, חוקרת תנועה סומאטית).

אנו נולדים לעולם בצעקה, צמאים, רעבים לאהבה ועם דחף פנימי חזק לנוע, לגלות ולגדול. באופן עקרוני, אם לא נמנע מתינוק את היכולת לנוע – הוא ינוע, יתקדם, יזחל, יתגלגל, ישב, ישתמש בידיו ורגליו וילמד ללכת – הכל בעצמו. “קריאתו של טבע”. כמו הציפורים הנודדות שהרוח קוראת להן להתקדם ולעוף, המצפן- כבר בפנים.

נוצרנו ברגע של תנועה פנימה של גוף אל תוך גוף, ונדחפנו החוצה מתוך אותו הגוף. דרך התנועה גילינו את גופנו, סביבתנו ודרך המפגש בין שניהם- יצרנו את ‘עצמנו’. כל שלב כזה היה קריאה ליחסים בין אדם לאדם ובין אדם וסביבה.

התנועה הינה מרכיב בסיסי של החיים שלנו, והיא נדרשת תפקודית, רגשית ומחשבתית בהיותנו בעולם. אנו סופגים ולומדים את סביבתנו דרך העיניים, אוזניים, אף, פה, עור, ועוד. אנו מגיבים לשינויים בסביבה דרך שרירים, מפרקים, ושאר מערכות. אנחנו בתנועה. מערכות אלה הן הבסיס ללמידה שלנו ולהשתנות שלנו.
לכן, כמה עצוב שברגע שכבר התחלנו לנוע בעולם באופן קצת יותר נשלט ומאורגן, אי-שם בגיל 6-7, באו ‘הגדולים’ ואמרו לנו- “עכשיו, בואו ללמוד משהו אמיתי. שבו כאן על הכיסא, ותלמדו”. מה בדיוק הם חשבו שעשינו עד אז?! שיחקנו ?!!

זאת אומרת, כן, אבל לא רק, כי דרך המשחק הזה מגיל 0-6 למדנו יותר מאשר נלמד אי פעם בבית הספר ובאוניברסיטה. בלי מצגות, בלי הרצאות פרונטליות וללא המחשב (ולא, זה שאתם נותנים לבני החמש שלכם לשבת מול המחשב לא מלמד אותם שום דבר הכרחי להם בגיל זה).

את הגוף בו אנו מסתובבים בעולם קיבלנו חלקית במתנה, ואת החלק האחר- יצרנו במו ידינו, רגלינו, גוונו, ראשנו. יצרנו אותו מתוך ובתוך התנועה, ואנו עדיין מוסיפים ויוצרים אותו בכל יום ובכל רגע.

לכן, כשהוא מתגמש לו והולך איתנו, תומך בנו, מניע אותנו- הוא שלנו. אבל גם כשהוא מתמרד, כואב, מסרב- כמו בן העשרה שלנו בבית- גם אז הוא שלנו. ומה שהוא מבקש, בעיקר- זה לנוע. תנועה טובה, בריאה, מיטיבה. הוא מבקש לחזור ללמוד את הסביבה, לחוות את החיים, את האנשים סביב, הוא מבקש שנקבל אותו, נאהב אותו, נאפשר לו להתחבר לנפש שהוא ‘גידל ופיתח’ כשהיינו קטנים ועוד הרגשנו אותו. הוא מבקש להיות ‘שייך’.

רק שמה את זה כאן, למקרה שגם אתם שכחתם אותו, לאחרונה.

עשו לו/לכם טובה – קחו אותו לאיזו פגישה, ‘טיול’ קטן, הזכירו את הברית הכרותה ביניכם. נועו, רקדו, שחקו קצת, חקרו את העולם דרך תנועת הגופ-נפש.

והכי הטוב- רקדו. כל המחקרים האחרונים מראים כי ריקוד היא הפעולה הבריאה ביותר לגוף, לנפש ולפיתוח המוח, כפי שתגלו בבלוג הבא.
בבית, בסלון, ב סדנת תנועה או קורס תנועה – העיקר, זוזו!

רוצים ללמוד מה אתם יכולים לעשות כדי להחזיר את הגופ-נפש אליכם, ועל הדרך להחזיר את עצמכם לעצמכם? – לחצו כאן.

יותר מזה! אני מזמינה אתכם להתרשם ממבחר הקורסים וסדנאות התנועה שיקרבו אתכם צעד נוסף לתנועה זורמת נטול כאבים.
לא יודעים במה לבחור?
התקשרו עכשיו  054-4643230 ונהנה משיחת מיקוד מועילה