בימים אלה, כשרובנו, המבוגרים, דאוגים סביב נושאי בריאות, קורונה, סגרים ואפשרויות עבודה – עשרות אלפי תיכוניסטים וסטודנטים ניגשים לבחינות בגרות ובחינות סיום. הם חזרו ללימודים ב- Live לאחר חודשים של למידה בזום; ומאז-העולם סביבם הומה וגועש. כל יציאה מהבית, ארוע בית-ספרי, פגישה עם חברים – מלווה בהנחיות “עשה ואל תעשה”, איומים על פתיחה וסגירה של מוסדות החינוך, ועוד. כל אלה מקשים עליהם (ועלינו) ללמוד בשקט ובריכוז הנדרשים. מן הסתם, לכל אדם, ובמיוחד למי שנוטה יותר להיכנס ללחץ, המתח מסביב מגביר עוד יותר את הקושי ללמוד ואת החרדה מפני הבחינות.

 

 

 

סטרס/חרדת בחינה נחווה כדופק מהיר, נשימה שטוחה….ידיים קפואות… בטן מתהפכת ,בחילה, כאב ראש. המוח מוריד מסך…קשה להיזכר בדבר מכל מה שאנחנו יודעים. אנחנו מוכנים לטמון את הראש עמוק באדמה, או לצלול עמוק במים עד יעבור זעם, ובלבד שלא נשמע את הקול המוכר האומר : “אני לא מסוגל/ת לעבור את זה עכשיו!!! בחיים אני לא אצליח!!” סיוט.

 

 

 

הסיבה הפיזית לתיאור הנ”ל היא העלייה ברמת האדרנלין והקורטיזול, הנוצרים עקב המחשבה שהבחינה הינה ארוע מסכן חיים, כזה המצריך הפעלת כל פעמוני האזהרה. או אז, מזנקת מערכת ההגנה של הגוף, או בשמה המוכר – “הילחם -ברח” על מנת להצילנו ממוות. פעמוני האזעקה מצלצלים, אדרנלין וקורטיזול נשלחים אל המוח, הגוף מתכונן לבריחה ולכן דם עשיר בחמצן נשלח אל הגפיים, על חשבון האיברים הפנימיים. המוח, זה אשר ממונה על החשיבה וההיגיון, נכנס למצב פעולה המשתק זמנית את הזיכרון לטווח קצר, עקב העלייה ברמת הקורטיזול במוח. הקורטיזול, מסיבות אבולוציוניות שנועדו להגן עלינו, ‘מסייע’ לנו לשכוח את אשר למדנו לבחינה ואנחנו יודעים, כדי שלא נתעסק עכשיו בחשיבה, אלא נסתלק מהר מהסכנה. אנו יושבים מול הנייר, הראש ריק והגוף רק רוצה ‘לעוף מכאן’. הלמידה לבחינה ואפילו הבחינה עצמה במצב מוחי כזה דומה ליציאה למרוץ מכוניות עם מעצור היד מורם, או לחילופין, לניסיון לצייר קו עדין וישר כאשר אנו יושבים על גב גמל דוהר.

 

 

 

אלא, שאנו נוטים לשכוח שבחינת בגרות/סיום דוקטורט או ‘סתם’ ארוע בו המדפסת אינה פועלת בדיוק כשצריך להגיש עבודה, הם אולי אירועים לא נוחים, אך הם עדיין אינם בגדר סכנת חיים, ולכן אין צורך להזעיק את כל כוחות ההגנה. ובכלל, רוב הזמן אנו זקוקים לפחות הגנה ממה שנדמה לנו. אלא שאנו בזמן קורונה והעולם סביבנו במחול משוגע שסוחף אותנו בכל יום יותר ויותר. קל מאד לא לשים לב להצטברות ולהתמשכות של הסטרס, עד שהוא גובה מחיר.

 
דבר נוסף שאנו נוטים לשכוח הוא שאת רוב הלמידה המשמעותית ביותר עשינו בגילאי הילדות, ורובה נעשה תוך כדי תנועה. החיווט של המוח שלנו, והקשרים המשמעותיים בו נוצרו תוך כדי תנועה. כשאנו נעים, אנחנו מארגנים את קשרי המוח-גוף. כשאנו נעים בדרכים המיועדות לכך, אנו  משכללים את יכולות הלמידה ומאפשרים הטמעה טובה יותר שלה (אפשר לקרוא על זה גם כאן). החלק הנפלא הוא, שחלק גדול מתרגילי הארגון המוחי-גופני המסייעים בלמידה הם תרגילים שגם מפחיתים סטרס, ולהפך. שוב ושוב אני מגלה זאת בעבודתי עם ילדים ונוער, סביב סוגיות קשב וריכוז ו/או רגשיות.

 
כל אדם וכל ילד יכול ללמוד כמה דרכים פשוטות, כמה תרגילים גופניים פשוטים, לשחרר סטרס ולאזן את הגוף מבחינה אנרגטית, תנועתית ואפילו הורמונלית. היכולת לפעול ולהביא ריפוי עצמי הינה חוויה מעצימה ומשמעותית, היכולה ללכת איתנו לכל מקום ובכל זמן. כל מה שצריך הוא – את עצמנו. דרכים אלה יסייעו גם בלמידה רגועה וממוקדת יותר – לפני, תוך כדי ואחרי הבחינות, וילוו אתכם בכל היבט אחר של החיים.

 

 

 

ההבנה של מה בתנועה הינו תירפויטי, משחרר או מארגן – היא ידע שיש בו כוח רב. הכוח לסייע לעצמנו ולאחרים באמצעים הכי נגישים שיש לנו.

אם אתם סובלים מסטרס בימים אלה, רוצים ללמוד כמה דרכים לסייע לילדיכם/ חבריכם/ תלמידיכם/ מטופליכם – אתם מוזמנים להוציא את הראש מהמים ולהצטרף לסדנה שתעסוק בדרכים גופניות לשחרור סטרס.

הסדנה תתקיים בזום, ללא חשש מאיסור התקהלות, ממש בימים אלה: ב-29.6. או ב-30.6. ההרשמה כבר בעיצומה והמחיר ידידותי לימי הקורונה.

לפרטים והרשמה – לחצו כאן.

ימים רגועים
מילכה