מגיפת הילדות החמורה ביותר

מגיפת הילדות החמורה ביותר

“אנו חיים בעולם ובתקופה של סתירה עצומה. מצד אחד, אנו חווים התקדמות טכנולוגית ללא תקדים. כל המידע של העולם נמצא הלכה למעשה בקצות אצבעותינו… עם זאת, בו-זמנית אנו חווים עליה מדאיגה במספר הילדים אשר אינם יכולים לתפקד באופן מלא בעולם כיוון שהמוח שלהם אינו מתפקד באופן מלא …...
שכבות

שכבות

(בתמונה: מבט מבית ג’אן מזרחה חושף שכבות של נופים קדומים בקווי גובה, רוחב ועומק מרהיבים. צילום: יקיר גוטמן). “החיים מפשיטים ממני שכבה אחר שכבה, ובכל פעם אני מופתעת מחדש שמתחת לכל זה אני עדיין קיימת” מיקה בן שאול   אתמול טיילתי עם חברים באזור...
על אינסטינקטים, רפלקסים, פלונטרים ומה שביניהם

על אינסטינקטים, רפלקסים, פלונטרים ומה שביניהם

כמה פעמים בחייכם הגבתם באופן מיידי לגירוי כלשהו בסביבה – משהו שקרה/ דבר שנאמר ואמרתם על תגובתכם: “הגבתי אינסטינקטיבית”, כשהתכוונתם שהגבתם מבלי לחשוב? ואולי, בעצם, פעלתם באופן רפלקסיבי?   האם קרה שהתגובות האלה הכניסו אתכם ל’פלונטר’ (הגבתם...
לאן נעה התקווה שלכם?

לאן נעה התקווה שלכם?

את התמונה מעלה יצרתי בתקווה גדולה ובאמצעות בינה מלאכותית. “התקווה היא הדבורה היחידה המייצרת דבש גם ללא פרחים”.  רוברט גרין אינגרסול מהי ‘תקווה’? על פי מילון אוקספורד, ‘תקווה’ היא “תּוֹחֶלֶת, צִפִּיָּה לִדְבַר-מָה נָעִים וָטוֹב...
“אם יום תעזבני – יומיים אעזבך”

“אם יום תעזבני – יומיים אעזבך”

“אם יום תעזבני – יומיים אעזבך” במקור, פירוש ביטוי זה הוא שאם האדם יזנח את לימוד התורה וישכח מעט דברי תורה, בסוף – הוא ישכח את כולם. הפתגם מופיע בספר “מגילת חסידים” מתקופת התנאים. גם אצל הגוף שלנו הפתגם הזה רלוונטי. כולנו יודעים איך...
לנוע את עצמי… לדעת

לנוע את עצמי… לדעת

כבר לא ממש תינוקת ועדיין – סקרנית מאד לגבי העולם אחד הזכרונות המוקדמים שיש לי הוא של עצמי זוחלת על רצפת הפעוטון. אני זוכרת את חוויית המסדרון, הרצפות והמבוגרים שעומדים גבוהים מעלי. לפי סיפוריה של אמי, התחלתי ללכת בגיל שנה וחודשיים בערך. עד אז, לא עשיתי יותר מדי....
דילוג לתוכן