הסיפור ש-בינתיים- עוד לא נגמר, לצערנו

הסיפור ש-בינתיים- עוד לא נגמר, לצערנו

מאז ה-7 באוקטובר, לפני 10 חודשים, אנו נמצאים במה שקרוי בשיטת לאבאן: פראזה מתמשכת בשם “המלחמה הארורה”/ “חרבות ברזל”/ כל שם שתיתנו לה. היא פרצה שלא ביוזמתנו והיא עדיין לא הגיעה לאיזושהי נקודה שניתן לקרוא לה ‘סיום’, ומתי היא תגיע לשלב...
כמו דג מחוץ למים – על נשימה, על פעולה, ועל החן של תנועת הגוף והחיים

כמו דג מחוץ למים – על נשימה, על פעולה, ועל החן של תנועת הגוף והחיים

“כל החיים על פני האדמה תלויים בנשימה הדדית. כל החיות שואפות פנימה את מה שהצמחים נושפים החוצה; הנשימה ההדדית שלנו היא הנשימה ששומרת את כדור הארץ חי” רבי ארת’ור ואסקוב, סופר ואקטיביסט   אומרים שהחיים הם “הדבר הזה שנכנס לנו בין ובמקום...
“איך מגדלים חוסן באמצעות תנועה?”

“איך מגדלים חוסן באמצעות תנועה?”

אחת לתקופה/ יחזקאל רחמים אַחַת לִתְקוּפָה מַכָּה בִּי סוּפָה עוֹקֶרֶת קִרְעֵי עֲנָפִים עֲיֵפִים וַאֲנִי בְּסוֹפָהּ כְּמוֹ חַיָּה שְׁסוּפָה מִתְבּוֹנֵן בְּנִדְּחֵי עֲנָפַי הַשְּׁפוּפִים   וְסָפַגְתִּי סוּפוֹת וְנוֹתַרְתִּי אֲנִי וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר, בִּזְכוּת מַה...
למה “למידה דרך הגוף היא הלמידה המשמעותית ביותר שאנו עושים בחיינו”?

למה “למידה דרך הגוף היא הלמידה המשמעותית ביותר שאנו עושים בחיינו”?

כשאני אומרת לאנשים שאת הלמידה הכי משמעותית בחיים אנחנו עושים דרך הגוף, אני רואה פעמים רבות שנדלק בעיניהם ניצוץ של סקרנות, לעיתים של ספקנות, ולעיתים – אני רואה שיורד מסך ביני ובינם. “הלכתי רחוק מדי”.   אז למה אני מתכוונת כשאני אומרת ש”הלמידה הכי...
איך מיישרים בעיטה ימנית מסובבת ולמה לעשות את זה? או “גלגולו של שינוי”

איך מיישרים בעיטה ימנית מסובבת ולמה לעשות את זה? או “גלגולו של שינוי”

אזהרת קריאה: קצת ארוך, אבל מעניין!! מי שעוקב אחרי יותר מכמה חודשים, עשוי להיזכר שכל כמה קיצים אני מעלה פוסט על דברים שלמדתי באימוני הכמעט יומיים בבריכת השחייה. זה קורה סביב סוף הקיץ, מעין סיומה של פראזת חופשת הקיץ. לפני שלוש שנים בפוסט הזה, למשל, סיפרתי לכם כיצד...
תנו לגדול בשקט ובשמחה

תנו לגדול בשקט ובשמחה

כשהייתי ילדה, אני זוכרת את הקיץ, ובעיקר את חופשת הקיץ, כתקופה ‘הפוכה’.     גדלתי באחד המקומות החמים בארץ, ולמרות שאצלנו התחילו כבר להיות מזגנים בבתים (ואבא שלי היה ה-טכנאי מזגנים ever), אני זוכרת כמה אהבתי לכבות הכל, להשאיר אולי מאוורר, ולשכב על...
דילוג לתוכן